אודות פרויקט יהא שלמא

כן. מקובל בפוסקים שמי שאין לו בן שיאמר עליו קדיש — ראוי שיאמר עליו אדם הגון אחר, והדבר מועיל לעילוי נשמתו. אמירת הקדיש אינה מצווה התלויה בגופו של הבן דווקא, ולכן היא נעשית גם על ידי שליח.

כן, בתנאי שיֵאָמר לפחות קדיש אחד ביום עבור כל נפטר. אין די בכך שאדם אחד יאמר קדיש אחד ויכוון בו לעשרה נפטרים.

זהו הבסיס לאופן שבו המערכת מציגה שמות: בכל רגע מוצג שם אחד בלבד, והמערכת מעבירה לשם הבא רק לאחר סימון. רק כאשר כל הנפטרים בקטגוריה קיבלו קדיש באותו יום, נפתח סבב נוסף.

כן. הקדיש הוא דבר שבקדושה ואינו נאמר אלא בעשרה. המערכת מיועדת לשימוש במסגרת תפילה במניין.

נהוג לכוון על הנפטר לפני אמירת הקדיש, ויש הנוהגים להזכיר את שמו בלחש. שם הנפטר מוצג באתר לפני אמירת הקדיש כדי לאפשר כוונה מפורשת. אין בנוסח הקדיש עצמו אזכרת שם.

יש לחלק בין שני עניינים, והמערכת מחשבת כל אחד מהם בנפרד:

תקופות האבלות (שבעה, שלושים, שנת האבלות) נמנות מיום הקבורה.
היארצייט — יום השנה — נקבע לעולם לפי תאריך הפטירה, ולא לפי הקבורה.

גבול היום ההלכתי במערכת הוא צאת הכוכבים, ולא השקיעה. כלומר, יום חדש בלוח העברי נחשב במערכת מצאת הכוכבים ואילך.

המערכת מחשבת את צאת הכוכבים לפי שיטת לוח אור החיים (מנהג הספרדים, על פי הרב עובדיה יוסף זצ"ל): 13.5 דקות זמניות אחרי השקיעה, כאשר השקיעה מחושבת לפי הגובה של המקום, והיום הזמני נמנה מהזריחה עד השקיעה.

החישוב נעשה בתוך המערכת עצמה, ללא תלות בשירות חיצוני, והוא אומת מול הלוח המודפס.

בהתאם לכך, תפילת ערבית מתחילה בצאת הכוכבים, וקדיש שנאמר בערבית נרשם כבר ליום העברי החדש.

בטופס הוספת נפטר יש לסמן במפורש אם הפטירה הייתה לפני או אחרי השקיעה. אם סומן "אחרי השקיעה", המערכת מקדמת את התאריך העברי ביום אחד — שכן ביום העברי הפטירה אירעה כבר ביום שלמחרת.

זהו פרט קריטי: טעות כאן מזיזה את היארצייט ביום שלם, בכל שנה.

מעיקר הדין היה ראוי לומר קדיש שנים עשר חודש, אלא שנהגו שלא להשלים שנים עשר חודש מלאים, כדי שלא ייראה כאילו מחשיבים את הנפטר כמי שנידון שנים עשר חודש.

מנהג אשכנז: אומרים אחד עשר חודש ומפסיקים.
מנהג הספרדים: שנים עשר חודש פחות שבוע — בתחילת החודש השנים עשר מפסיקים שבעה ימים, ולאחר מכן חוזרים לומר קדיש עד תום השנה. המערכת מיישמת את ההפסקה ואת החזרה באופן אוטומטי.

לפי ההכרעה שקיבלנו, יארצייט של מי שנפטר באדר בשנה פשוטה נקבע בשנה מעוברת לאדר ב'.

מי שנפטר באדר א' של שנה מעוברת — היארצייט באדר א'. מי שנפטר באדר ב' — היארצייט באדר ב'.

יש לציין שנחלקו בזה: דעת מרן השולחן ערוך שסתם אדר הוא אדר ב', ודעת הרמ"א שהמנהג באדר א', ויש מחמירים בשניהם.

חודשים עבריים הם בני 29 או 30 יום, ויש חודשים שאורכם משתנה משנה לשנה. כאשר הפטירה הייתה ביום ל' בחודש, ובשנה מסוימת אותו חודש חסר ואין בו יום ל' — המערכת קובעת את היארצייט לכ"ט באותו חודש.

המערכת אינה מציגה את שם הנפטר ביום היארצייט בלבד. חלון הזמן נפתח בערב שבת שלפני היארצייט ונמשך עד סוף יום היארצייט עצמו — בהתאם למנהג לומר קדיש כבר בשבת הסמוכה ליום השנה.

הסדר נקבע לפי קרבת התקופה לפטירה, מן הדחוף לפחות דחוף: שבעה → שלושים → שנה ראשונה → יארצייט.

בתוך כל קטגוריה מוצג תחילה מי שקיבל את המספר הנמוך ביותר של קדישים באותו יום, כך שאף נפטר אינו נדחק לסוף התור.

כדי למנוע רישומים כפולים, שגיאות בשמות ובתאריכים, ורישומים שאינם אמיתיים. כל רישום נבדק ידנית לפני שהוא נכנס למחזור הקדישים. בנוסף, המערכת מבצעת בדיקת כפילות מדורגת — לפי שם, שם האם, תאריך פטירה ועיר — לפני השמירה.

לא. הרישום והשימוש באתר ניתנים ללא תשלום. הקדישים נאמרים על ידי מתפללים מתנדבים ברחבי הארץ.

שם הנפטר, שם ההורה, התאריך העברי ומילים ספורות אודותיו מוצגים למתפללים. שם האם, עיר הפטירה ופרטי המוסר משמשים לבדיקת כפילות בלבד ואינם מוצגים בציבור. פירוט מלא במדיניות הפרטיות.